הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - סניף ראשי נ' איתן ואח'

החלטה

1.הנתבע מס' 1 (להלן – צוקרמן) בעל עסק בירושלים, ניהל חשבון בסניף הראשי של התובע בירושלים.

צוקרמן נטל הלוואה מהתובע בסך של 100,000 ₪. להבטחת החזר ההלוואה חתמו הנתבעים 2-3 על כתב ערבות מתחדשת מוגבלת בסכום. הנתבע מס' 2 חתם על כתב הערבות ביום 20.10.06 ואילו הנתבע מס' 3 חתם על כתב הערבות ביום 18.10.06.

על פי כתב הערבות, כל אחד מהנתבעים 2-3 ערב לכל חוב עד לסך של 100,000 ₪.

בחשבון של צוקרמן נותרה יתרת חוב בסך של 28,087 ₪ נכון ליום 16.10.12.

משלא סולקה יתרת החוב, חרף דרישת התובע, הוגשה התביעה.

2.הנתבעים 2-3 בלבד הגישו התנגדות לביצוע התביעה. לכתב ההתנגדות הוגשו תצהירים אשר מעיון בהם עולה כי הינם זהים בתוכנם.

בתצהירם מאשרים הנתבעים 2-3 כי הסכימו לחתום כערבים להלוואה שנטל צוקרמן. לטענתם, התברר להם כי התובע פעל בעורמה בכך כי החתים על מסמך ערבות שאינו קשור להלוואה, אלא על כתב ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בזמן. לשיטתם, לו ידעו כי הם נדרשים לחתום על ערבות בלתי מוגבלת בזמן, לא היו מסכימים לחתום על כתב הערבות.

הנתבעים 2-3 ממשיכים וטוענים כי כאשר פנו לסניף הבנק לצורך חתימה על כתב ערבות, אישרה להם פקידת הבנק כי הם חותמים על ערבות להלוואה בסך של 100,000 ₪ שאמורה להיות מוחזרת בעשרה תשלומים.

עוד מוסיפים הנתבעים 2-3 וטוענים, כי לא הוסברה להם משמעות הערבות. כמו כן, לאחר חתימתם לא נמסר להם עותק מכתב הערבות.

לבסוף טוענים הנתבעים 2-3 כי הבנק סירב למסור להם מסמכים, לרבות דפי חשבון.

3.לאחר עיון בחומר ולאר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, בהלכה הפסוקה נקבע זה מכבר העקרון שבדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חותם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא. חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו ועל כן אין הוא יכול לנער את חוצנו ממנו.

הנתבעים 2-3, שהינם קרובי משפחה של צוקמרן, מאשרים את חתימותיהם על כתב הערבות.

הנתבע מס' 2 אישר בחקירתו הנגדית שלא קרא את כתב הערבות ואף אלא את כותרת המסמך. עוד אישר כי לא קרא את ההודעה לערב, למרות שאישר כי חתם עליה.

לא זו אף זו, בחקירתו הנגדית הוא מאשר כי לא ביקש מהפקידה לקרוא את כתב הערבות בטרם חתימה עליו.

הנתבע מס' 3 אף הוא אישר כי לא קרא את כתב הערבות. כל מה שעניין אותו זה לראות כי הסכום של 100,000 ₪ ועשרה תשלומים אכן מופעים במסמך.

שני הנתבעים טוענים כי נושא פריסת החוב לעשרה תשלומים נמסר להם על ידי צוקרמן ולא מפקידי התובע.

ככל שהנתבעים 2-3 חתמו על כתב הערבות בלא לקרוא מה כתוב בו, אין להם אלא להלין על עצמם.

יתר על כן, אף לאחר שהוברר להם כי כתב ערבות עליו חתמו אינו כתב הערבות אליו התכוונו, הרי שהיה בידם די זמן להודיע על ביטול ערבות וכל עוד לא עשו כן, ערבותם בתוקף.